יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, התייחסה היום בנאומה בכנס הרצליה למתיחות בסוריה, לביטול הסכם הגרעין, להחלטתה להיעדר מטקס העברת השגרירות, על האירועים בעזה והסדר עתידי עם הפלסטינים.

על אירועי הלילה אמרה ח"כ זנדברג: "לישראל יש את החובה להגן על עצמה ולמנוע התבוססות עוינת על הגבול, אבל צריך למתוח קו ברור בין הגנה על הריבונות הישראלית ועל אזרחי ישראל לבין גלישה לעימות כולל. זה בהחלט לא האינטרס שלנו. גם ללבנון נכנסנו כשאנחנו בטוחים שנוכל להנדס את תוצאות מלחמת האזרחים שם לטובתנו, והתוצאות של המלחמה ההיא עוד רודפות אותנו. אין מלחמות סטריליות ואין מלחמות שתוצאותיהן צפויות מראש".

על החלטת טראמפ לבטל את הסכם הגרעין אמרה: "עדיין לא קיבלנו הסבר משכנע מדוע ממשלת ישראל דחפה לפרישה אמריקאית מהסכם הגרעין, בלי שום אלטרנטיבה. אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה: האלטרנטיבות להסכם הן איראן גרעינית או מלחמה, שתיהן גרועות יותר. ראשי מפלגות האופוזיציה שמתחמקים ומנסים לאגף את ביבי מימין מהמרים פה בחיי אדם. את המקלטים פתחו הלילה בקרית שמונה וברמת הגולן, לא בוושינגטון ולא בפריז".

על העימות בעזה מול חמאס אמרה: ״הצעת ההודנא היא בדיוק מסוג הדברים שישראל צריכה לבחון ברצינות. חמאס הוא ארגון טרור שלא מכיר בישראל ואין לנו עניין לחזק אותו או להעניק לו לגיטימציה, אבל יש סיכוי גבוה שאנחנו עומדים בפני שפיכות דמים ממש בשבוע הבא, ואפשר למנוע אותה כבר עכשיו. זה האינטרס הישראלי להיענות לו  אני מציעה לשרי הקבינט / להתנתק קצת מהפייסבוק״.

על החלטתה להיעדר מאירוע פתיחת השגרירות בירושלים: ״אני מאוד רוצה לראות את כל השגרירויות בירושלים, ואני רוצה לראות את ירושלים מוכרת על ידי העולם כבירת ישראל בגבולות מוכרים ובטוחים. אנחנו פשוט לא יכולים לחגוג מהלכים חד צדדיים שפוטנציאל הסכנה שלהם משמעותי כל כך. נסיון העבר מוכיח לנו שצעדים חד צדדים לא "מורידים סוגיה מהשולחן", אלא להפך, מסבכים אותה עוד יותר. לחגוג כאילו אין מציאות אזורית ואין סכסוך, ואין פלסטינים במזרח העיר שחיים כתושבים יותר מחצי מאה – זה סוג של עיוורון והתקרנפות שאנחנו לא יכולים להיות חלק ממנו, גם אם נשלם פה מחיר ציבורי לא קטן״.

על הסדר מדיני מול הפלסטינים אמרה: ״תמיד האשמנו את הערבים בסרבנות והחמצת הזדמנויות. עכשיו ישראל אומרת לא לעסקת הגרעין, לא למדינה פלסטינית, לא לפתיחת עזה, רק לא ולא ולא. הפכנו לסרבנים הסדרתיים בעצמנו. מי ייתן דין וחשבון על ההזדמנויות שאובדות? פה הרי מקימים ועדות חקירה רק למלחמות, לא להחמצות מדיניות״.